שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ יֹ֣דְעֵי צֶ֔דֶק עַ֖ם תּוֹרָתִ֣י בְלִבָּ֑ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ חֶרְפַּ֣ת אֱנ֔וֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָ֖ם אַל־תֵּחָֽתּוּ׃

קַבִּילוּ לְמֵימְרִי יָדְעֵי קוּשְׁטָא עַמָא דְאוּלְפַן אוֹרַיְתִי בְּלִבְּהוֹן לָא תִדְחֲלוּן מֵחִיסוּדֵי בְנֵי אֱנָשָׁא וּמֵאִתְרַבְרְבוּתְהוֹן לָא תִתַבְרוּן:

שמעו. חרפת אנוש. הבבליים ושאר הגוים שנשבו שם:

יודעי צדק. הנותנים לב לדעת צדקה:

חרפת אנוש. מחרפת האומות שמחרפים על איחור הגאולה:

ומגדפותם. כפל הדבר במ״ש:

ומגדפתם. ענין חרפה כמו אשר גדפו (לעיל לז):

אל תחתו. אל תשברו: