ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהֹוָֽה׃

אִתְפְּרַשׁוּ אִתְפְּרַשׁוּ פּוּקוּ מִתַּמָן בִּמְסָאָב לָא תִקְרְבוּן פּוּקוּ מִגַוָהּ אִתְבְּחָרוּ נַטְלֵי מָנֵי בֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

סורו וגו'. אמר רבי משה הכהן ז"ל צאו מתוכה של בבל, והנכון בעיני שמלת סורו סורו טמא, לכל הגולה שהיא בינות הגוים:

סורו סורו. פעמים דרך מהירות כמו סורה אדוני (שופטים ד' י"ח):

צאו משם. כל אחד ואחד ממקום גלותו:

טמא אל תגעו. שיבדלו מאומות העולם:

צאו מתוכה. כל אחד ממדינת גלותו, כי אין בכל הפרשיות למעלה זכר בבל:

הברו. בנין נפעל והיה ראוי להדגש בעבור אות הכפל:

נשאי כל יי. הם ישראל נושאי התורה, ויש אומר על הלוים שהם נושאי הארון, והראשון נכון בעיני:

סורו סורו. הכפל לומר במהירות רב סורו מארץ כשדים וצאו משם:

צאו מתוכה. מתוך כל עיר שאתם בה:

הברו נושאי כלי ה׳. הנקו מכל טומאה אתם הנושאים כלי ה׳ רצה לומר כלי זיין שלכם יהיו כלי ה׳ שהם התורה והמצות לא חרב ולא חנית:

הברו. מלשון ברור ונקי: