אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּֽי־לֹ֣א תֵב֔וֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֙יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד׃

לָא תִדְחֲלִין אֲרֵי לָא תִבְהֲתִין וְלָא תִתְכַּנְעִין אֲרֵי לָא תִתְכַּלְמִין אֲרֵי בַהֲתַת עוּלֵמוּתִיךְ תִּתְנְשִׁין וְחִיסוּדֵי אַרְמְלוּתִיךְ לָא תִדְכְּרִין עוֹד:

תחפירי. כמו וחפרה הלבנה (ישעיהו כ"ד כ"ג), וטעם אל תיראי בהיותך בגלות:

עלומיך. רמז לגלות עלומים, או רמז לבית ראשון וגם שני, שהיו רעות רבות לישראל מעורבות בימי מלכותם:

אלמנותיך. חסרון המלכות:

אל תיראי. אל תפחדי שיהיה צאתך מגלות זה כצאתך משאר הגליות שמצאוך בארצך צרות רבות ורעות כי לא תבושי עוד לעולם להיות משועבדת ונכנעת אל האומות:

ואל תכלמי. להרים ראש ולהראות גדולה בחושבך פן תגלה שוב:

כי לא תחפירי. כי היה מובטחת שלא תחפירי עוד ללכת גולה:

כי בושת עלומיך תשכחי. כי הבושת שהיה לך בימי נעוריך כאשר היית גולה ומטולטלת הבושה הזאת תשכחי כי לא יקרה לך עוד כזאת להזכר על ידה הראשונות:

וחרפת אלמנותיך. החרפה שהיה לך מאז שהיית מבלי מלך כאלמנה מבלי בעל החרפה ההיא לא תזכרי עוד כי לא תהיה עוד מבלי מלך להזכיר על ידו את הראשונות:

תחפירי. ענין בושה וכלימה כמו וחפרה הלבנה (לעיל כד):

עלומיך. נעוריך וכן הקצרת ימי עלומיו (תהילים פ״ט:מ״ו):