כִּ֤י בֹעֲלַ֙יִךְ֙ עֹשַׂ֔יִךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ וְגֹֽאֲלֵךְ֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהֵ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ יִקָּרֵֽא׃

אֲרֵי מָרִיךְ דְעַבְדִיךְ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵהּ וּפָרְקִיךְ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל אֱלָהּ כָּל אַרְעָא יִתְקְרֵי:

כי וגו'. מלת בועליך על לשון רבים, וכן עושיך, כמו ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ"ט ב') על דרך מלת אלהים ואדונים, כאשר פירשתי בספר בראשית (בראשית א' א') , והנה טעם בועליך כמו מלכך, (ואלהייך כמו):

אלהי כל הארץ יקרא. הטעם כי כל הגוים ישובו לתורת השם וכן כתוב לקרא כלם בשם יי [צפניה ג' ט']:

כי בועליך. כי אדונך המגדל והמרומם אותך הנה שמו ה׳ צבאות על כי הוא מושל בצבאות מעלה ומטה ואם כן מי יעמוד כנגדו לבטל מעשיו:

וגאלך. הלא גאלך קדוש ישראל אשר יקרא אלהי כל הארץ וידו בכל משלה וכפל הדבר במלות שונות:

בועליך. ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד):

עושיך. ענין הגדלה והרמה וכן ישמח ישראל בעושיו (תהילים קמ״ט:ב׳):