יְשַׁעְיָהוּ נ״ה · י׳

כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי כְּמָא דְנָחֵית מִטְרָא וְתַלְגָא מִן שְׁמַיָא וּלְתַמָן לָא אֶפְשַׁר לֵיהּ דִיתוּב אֱלָהֵין מְרַוֵי יַת אַרְעָא וּמַרְבֵּי לָהּ וּמוֹעִילָהּ וְיָהַב בַּר זַרְעָא כְּמִסַת לְזָרֵעַ וְלַחְמָא כְּמִסַת לְמֵיכָל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי הגשם. ברדתו מן השמים, ירוה את הארץ, על כן הורדתיה לתת זרע לזורע ולחם לאוכל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי כאשר וכו׳. ר״ל כמו הגשם והשלג היורד מן השמים אשר לא ישוב אל השמים על ידי חום השמש השואב הרטיבות כי אם בתחילה מרוה האדמה וכו׳ ואח״ז תשוב למעלה בחום השמש:

והולידה. הוא הוצאת הצמח מהגרעין בעומק הארץ:

והצמיהה. הוא הוצאת הצמח ממעל לארץ:

ונתן. הגשם הוא סיבה לגדל תבואה לזרוע מהם עוד במקום אחר ולהיות למאכל להצריך לאכול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הרוה. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל