כֵּ֣ן יִהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃

כֵּן הֲוֵי פִּתְגָם טוּבִי דְנָפֵק מִן קֳדָמַי לָא אֶפְשַׁר דְיִתוּב לִקְדָמַי רֵיקָן אֱלָהֵן עָבַד יַת דְרָעֵינָא וּמַצְלַח לִדְשָׁלַחְנָא לֵיהּ:

כן יהיה דברי. לא ישוב אלי ריקם, והטעם כי אמלא כל אשר דברתי אל נביאי, וזהו:

לא ישוב אלי ריקם. מבלי יעשה הדבר ההוא ואחז בלשון בן אדם השולח מי לעשות דבר וחוזר לפעמים ריקם ולא גמר השליחות ולפי שאמר במשל ושמה לא ישוב לזה אמר לשון לא ישוב:

כי אם עשה. הדבר יעשה וכו׳ ומוסב למעלה לומר שבודאי תתקיים הבטחתי:

והצליח וכו׳. כפל הדבר במלות שונות: