הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃

יין וחלב. לקח טוב מיין וחלב:

הָא רַב לְעַמְמַיָא מַנִיתֵהּ מְלַךְ וְשַׁלִיט עַל כָּל מַלְכְּוָתָא:

הן עד. זהו המשיח:

למ"ד לאומים שורש. ויתכן היות לטעם [והטעם] כי המשיח לעד כי אין מלך אחר נגיד על העולם:

ומצוה. אשר יצוה מה שיצוה (יעשו):

הן עד לאומים נתתיו. באמת נתתי את דוד להיות לעד ולראיה מול העכו״ם ר״ל ממשלת המלוכה אשר תתמיד בזרעו יקחו ראיה שדבר ה׳ תקום לעולם:

נגיד ומצוה לאומים. המשיח הבא מזרעו יהיה נגיד ויהיה מצוה אל העכו״ם את המעשה אשר יעשון:

לאומים. אומות כמו שני לאומים (בראשית כה):

נגיד. ענין שררה: