וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהֹוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃ {פ}

וְלָא יֵימַר בַּר עַמְמִין דְמִתּוֹסַף עַל עַמָא דַייָ לְמֵימָר אַפְרָשָׁא יִפְרְשִׁנַנִי יְיָ מֵעַל עַמֵהּ וְלָא יֵימַר סָרִיסָא הָא אֲנָא חֲשִׁיב כְּאָע יָבֵישׁ:

בן הנכר. אלה הגרים גרי הצדק:

הנלוה. פועל עבר והה"א תחת אשר, כה"א ההלכוא אתו (יהושע י' כ"ד):

יבדילני. פתח גדול תחת קמץ קטן, וכמוהו כי עתה יאהבני אישי (בראשית כ"ט ל"ב):

הן אני עץ יבש. בעבור שלא יוליד:

הנלוה. המתחבר עצמו אל ה׳ להאמין בו:

הבדל יבדילני. אהיה נבדל מישראל בעת יקבלו הטובה ולא אקבל עמהם ואם כן למה אצדק:

הן אני עץ יבש. כמו עץ יבש שאין מגדל פרי כן אני מבלי זרע ולא ישאר שמי לזכרון ועל מה איישר דרכי:

הנלוה. ענין החברה והריעות כמו ונלוה הגר (לעיל י):

הבדל. ענין הפרשה ופירוד:

הסריס. כן יקרא מי שאינו מוליד: