דֶּ֤רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלוֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּ֚ל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֽוֹם׃

אוֹרַח שְׁלָמָא לָא יָדְעִין וְלֵית דִינָא בִּמְהָכֵיהוֹן שְׁבִילֵיהוֹן עֲקִימוּ לְהוֹן כָּל דְדָרִיךְ בְּהוֹן לָא יְדַע שְׁלָמָא:

נתיבותיהם. שהיו ידועות, עקשי', ומי ילך בנתיבותיהם וילמד מהם:

לא ידעו. אינם מכירים דרך שלום כי בכל מקום שהולכים אין למו שלום בסבתם ואין משפט. אין במעגל דרכיהם דבר העשוי במשפט וביושר:

נתיבותיהם. הנתיבות שהולכים בהם העוו אותם לצורך עצמם ר״ל עשו אותם מעוקל ומעוקם למען יכשלו שם בני אדם ויהיו להם לשלל:

כל דורך בה. כל הפוסע בזו הדרך לא ידע מן השלום כי השודדים יצפונו שמה לשלול שלל:

במעגלותם. ענין שביל ודרך כמו מעגל צדיק תפלס (לעיל כו):

נתיבותיהם. מלשון נתיב ודרך:

עקשו. ענין עקום ומעוקל:

להם. לעצמם:

דורך. מלשון דריכה והלוך: