טַפֵּישׁ לִבֵּיהּ דְעַמָא הָדֵין וְאוּדְנוֹהִי יַקֵר וְעֵינוֹהִי עַמְעָם דִלְמָא יֶחֱזוּן בְּעֵינֵיהוֹן וּבְאוּדְנֵיהוֹן יִשְׁמְעוּן וּבְלִבְּהוֹן יִסְתַּכְּלוּן וִיתוּבוּן וְיִשְׁתְּבֵק לְהוֹן:
השמן. יש אומר שמלת השמן שם הפועל כמו הקטר יקטירון כיום (שמואל ב' ט"ו) וכן השע כמו להשע, וזה לא יתכן בעבור מלת פן, רק הכל ציווי, וידענו כי אין כח בנביא להשמן הלב רק הוא בדבו' וכמוהו רבים:
השע. מגזרת לא תשעינה (ישעיהו ל"ב ג'), כטעם טח, וכן תרגום ארמית. והיה ראוי להיותו על משקל הרף, והשתנה בעבור אות הגרון, או יהיה מהפעלים השניים הנראים:
השמן. היצר הנטוע בלבו הוא השמן והאטים אל הלב לבל הבין וקצר בדבר המובן מאיליו כי זהו דרך מעשה היצר:
הכבד. היצר הכביד אזניו לבלי שמוע והשע עיניו לבל יראה:
פן יראה. כי היצר חושב פן כשיראה בעיניו וישמע באזניו ויבין בלבבו שלא עשה את הטוב ויעשה א״כ תשובה ויבוא לו בזה רפואת הנפש והיא הסליחה ואין דעת היצר נוחה מזה כי איננו דורש אליו לשלום ולזה מטמטם את הלב למען ישאר חייב:
השע. ענין הסרה כמו השע ממני ואבליגה (תהלים לט):