שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃

ושוליו. כמו שולי המעיל (שמות כ״ח:ל״ד) תחתיתו ראיתיו יושב על כסא בשמים ורגליו בהיכל הדום מרגלותיו בבית המקדש לדון על עוזיה שבא ליטול כתר כהונה:

שַׁמָשִׁין קַדִישִׁין בְּרוּמָא קֳדָמוֹהִי שִׁתָּא גַפִּין לְחַד שִׁתָּא גַפִּין לְחַד בִּתְרִין מְכַסֵי אַפּוֹהִי דְלָא חָזֵי וּבִתְרֵין מְכַסֵי גְוִיָתֵיהּ דְלָא מִתְחֲזֵי וּבִתְרֵין מְשַׁמֵשׁ:

ממעל. בשמים:

לו. לשמשו:

לאחד. לכל אחד ואחד:

יכסה פניו. לבל יביט כלפי השכינה:

יכסה רגליו. לצניעות שלא יראה בכל גופו לפני בוראו, ורז״ל אמרו שלא להזכיר מעשה העגל כי כף רגליהם ככף רגל עגל:

יעופף. יעוף בשליחות המקום: