וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃

וּמְקַבְּלִין דֵין מִן דֵין וְאָמְרִין קַדִישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָאָה בֵית שְׁכִנְתֵּיהּ קַדִישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְבוּרְתֵּיהּ קַדִישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא יְיָ צְבָאוֹת מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵיהּ:

וקרא. הנה לא הזכיר כמה מספרם יש אומרים שנים והנכון רבים:

קדוש. שלש פעמים שכן יאמרו תמיד וכמוהו היכל יי' היכל יי' היכל יי' (ירמיה ז' ד') ארץ ארץ ארץ [שם כ"ב כ"ט]:

קדוש תאר השם והקדושה בעצם ולא תשתנה כנגד המקומות, והשם הראה לו זאת הנבואה בעבור שיתקדש מטומאת השפה, כי השם קדוש וכן משרתיו ושלוחיו:

וטעם צבאות הם המלאכים שהן במעלה:

אף על פי שהוא קדוש קדוש כבודו מלא הארץ שהיא למטה, והמפרש מלא כל הארץ הדרים בה כמו (תהלים כ"ד א') ליי' הארץ ומלואה, לא אמר כלום, והעד וימלא כבוד יי' את כל הארץ:

וקרא וכו׳. שרף קורא לחבירו לומר קדוש כאחד ולא יקדים האחד לחבירו ואמר. הקול יוצא מבין כולם כאחד כאילו הוא קול אחד:

קדוש וכו׳. ר״ל שהוא מקודש ומרומם בעולם המלאכים ובעולם הגלגלים ובעולם השפל:

מלא וכו׳. כבודו מלא בכל הארץ: