לֹא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃

לָא תְבַטֵל עוֹד מַלְכוּתִיךְ וִיקָרִיךְ לָא יֶעְדִי אֲרֵי יְיָ יְהֵי לִיךְ לְנֵיהוֹר עֲלָם וְיִשְׁלְמוּן יוֹמֵי אֶבְלַיִךְ:

לא וגו'. זה השמש לא יבוא וירח אשר לא יאסף, והטעם כי בהתחברו עם השמש אז יעדר אור מהארץ:

ושלמו ימי אבלך. כי האבל ישב בחשך:

לא יבא. לא ישתקע עוד שמשך וירחך לא יכניס אורו לבל יאיר לך ר״ל לא תבטל מלכותך וממשלתך:

כי ה׳ וכו׳. ר״ל הואיל ומה׳ בא הממשלה א״כ יהיה לאור עולם ולא תבוטל עוד:

ושלמו. יתמו ויגמרו ימי אבלך כי לא תתאבלי עוד:

לא יבוא. לא ישקע כמו כי בא השמש (בראשית כ״ח:י״א):

יאסף. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט):

ושלמו. ענין גמר: