שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ בָּנַ֙יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנוֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃

זְקוּפִי יְרוּשְׁלֵם סְחוֹר סְחוֹר עֵינָךְ וְחַזֵי כָּל בְּנֵי עַם גַלְוָתָךְ דְמִתְכַּנְשִׁין וְאָתָן לְגַוִיךְ בְּנָךְ מֵרָחִיק יֵיתוּן וּבְנָתָךְ עַל גִסְסִין יִתְנַסְבָן:

כולם. רמז על בניך ובנותיך שיזכירם, ויתכן להיות כלם סימן המלכים:

תאמנה. מגזרת ויהי אומן את הדסה (אסתר ב' ז'):

שאי. את ירושלים שאי עיניך מסביב וראי איך כל אנשיך נקבצו ובאו אליך:

על צד תאמנה. כל אחת מהן תהיה מגודלת על צד המלכים ובחיקם וכמה שכתוב והיו מלכים אומניך (לעיל מט):

על צד. הדרך לשאת הקטן על צדו:

תאמנה. ענין גידול בנים קטנים כמו ויהי אומן את הדסה (אסתר ב):