אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃

בְּכֵן תֶּחֱזִין וּתְנַהֲרִין וְתִדְחֵלִין וְיִפְתִּי לִבִּיךְ בְּדַחֲלַת חֶטְאִין אֲרֵי יִתְחֲלֵיף לִיךְ עוֹתַר מַעַרְבָא נִכְסֵי פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא יִתְעֲלוּן לְגַוִיךְ:

אז תיראי. והטעם כאשר יבאו המלכים אליך ויביאו בניך, אז תיראי כאדם שיפחד בבא לו תשועה ודבר שלא עלה על לב, כאשר יקרא למצא אבדה:

ונהרת. תרוצי פה ופה:

ופחד. והנה יהיה פחד מעורב עם שמחה, וזאת רחב לבבך, הפך הצרה:

כי יהפך עליך המון ים. או טעם תיראי מרוב המון שיהפך עליך:

חיל גוים. ביבשה:

אז תראי. את בניך באים מכל צד ויאיר פניך מרוב השמחה:

ופחד. דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום:

ורחב. יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה:

כי יהפך. המון עושר העכו״ם השוכנים בפאת המערב יתהפך לבא לך חיל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

תראי. מלשון ראיה:

ונהרת. ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג׳:ד׳) המון. ענין רבוי כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה׳:ט׳):

ים. פאת מערב:

חיל. ענין עושר כמו חיל בלע (איוב כ):