אֲרֵי לְמֵימְרִי נַגְוָן יְסַבְּרוּן וְנַחֲתֵי סְפִינֵי יַמָא אַיְדָא פַרְסָא קַלְעָהָא בְקַדְמֵיתָא לְאַיְתָאָה בְּנָךְ מֵרָחִיק כַּסְפֵּהוֹן וּדְהַבְהוֹן עִמְהוֹן לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהָךְ וּלְקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי שַׁבְּחָךְ:
כי לי איים יקוו. שאתן להם שכר טוב:
ואניות תרשיש כבראשונה. והזכיר תרשיש כי היא קרובה לארץ:
כספם וזהבם. והנה הטעם כי לי איים יקוו, כי לא יתנון להם ישראל שכר, והנה הוא מפורש לשם יי אלהיך:
והנה פארך. בא בקמץ גדול תחת קטן בעבור היותו סוף פסוק:
איים יקוו. יושבי איי הים יאספו לבוא אלי והאניות ההולכות על ים תרשיש הם יתעוררו בראשונה להתאסף ולהביא בניך וכו׳:
כספם וכו׳. להביא מנחה לה׳:
לשם ה׳. כ״ז יהיה בעבור פרסום שם ה׳:
ולקדוש ישראל. כפל הדבר כמ״ש:
כי פארך. אשר נתן לך פאר והדר וחשיבות:
יקוו. ענין אסיפה כמו יקוו המים (בראשית א):
ואניות. ספינות:
