וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כׇּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהֹוָֽה׃ {פ}

וְיִתְרַבּוּן בְּעַמְמַיָא בְנֵיהוֹן וּבְּנֵי בְנֵיהוֹן בְּגוֹ מַלְכְּוָתָא כָּל חֶזְאֵיהוֹן יִשְׁתְּמוֹדְעִינוּן אֲרֵי אִינוּן זַרְעָא דְבָרְכֵהּ יְיָ:

ונודע בגוים. לא יורה זה הכתו' שישראל יהיו עוד מפוזרים, רק יודעו בינות הגוים הבאים לחוג את חג הסכות, ככתוב בספר זכריה (זכריה י"ד ט"ז), והנותנים מס:

ונודע בגוים זרעם. זרע ישראל יהיה ניכר בחשיבות:

וצאצאיהם. הבנים היוצאים מהם יהיו נודעים בתוך העמים וכפל הדבר במ״ש:

כל רואיהם. כל הרואה אותם יכיר בהם אשר הם זרע המבורך מה׳:

וצאצאיהם. מלשון יציאה והם הבנים:

יכירום. מלשון הכרה: