וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃

וְלָא יִפְסוֹק דָכְרַנְהוֹן מִן קָדָמוֹהִי עַד דִיתַקֵן וְעַד דִישַׁוֵי יַת יְרוּשְׁלֵם תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּאַרְעָא:

ואל תתנו דמי. לא תניחו את ה׳ לשתוק מלבנותה אלא תפצירו בו עד יכונן את ירושלים על כנה ובסיסה וישים אותה לפאר ותהלה בקרב הארץ:

ואל תתנו. ואל תניחו וכן ולא נתן סיחון (במדבר כ״א:כ״ג):

יכונן. מל׳ כן ובסיס: