אֲרֵי אַתְּ הוּא דְרַחֲמָךְ עֲלָנָא סַגִיאִין כְּאָב עַל בְּנִין אֲרֵי אַבְרָהָם לָא אַסְקָנָא מִמִצְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לָא עָבַד לָנָא פְּרִישָׁן בְּמַדְבְּרָא אַתְּ הוּא יְיָ וְרַחְמָךְ עֲלָנָא סַגִיאִין כְּאָב עַל בְּנִין פִּרְקְנָא מַעֲלַם שְׁמָךְ:
כי וגו'. הטעם שאתה אבינו ואנחנו בניך, ואתה אב שתמצא לעולם:
והזכיר אברהם שהוא היה הראשון שכרת השם ברית עמו להיות לו לאלהים ובניו, והזכיר גם יעקב שהוא סוף האבות, והוא עקרנו לבדו:
יכירנו. כמו הבדל יבדילנו (ישעיהו נ"ו ד'):
כי אתה אבינו. וראוי לאב לרחם על בנים:
כי אברהם לא ידענו. עשה עצמו כאלו לא ידענו עם כי נגלה לו בברית לא התפלל עלינו:
וישראל לא יכירנו. עשה עצמו כאלו לא הכיר אותנו עם כי בשעה שראה סולם מוצב ארצה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו הם שרי האומות זו עולה וזו יורדת לא שם לבו להתפלל עלינו:
אתה ה׳ אבינו. בכל ימים שמת לבך עלינו כדרך האב המשים לבו בתקנת בנו:
גאלנו מעולם שמך. מימות עולם שמך הוא גאלנו כי בכל פעם אתה הוא הגואל אותנו: