לַמִּצְעָ֕ר יָרְשׁ֖וּ עַם־קׇדְשֶׁ֑ךָ צָרֵ֕ינוּ בּוֹסְס֖וּ מִקְדָּשֶֽׁךָ׃

בִּזְעֵיר דִירִיתוּ עַמָא דְקוּדְשָׁךְ בַּעֲלֵי דְבָבָנָא דוֹשִׁישׁוּ מַקְדָשָׁךְ:

למצער. זמן מעט:

ירשו עם קדשך. הארץ, והנה הצרים בוססו [אותה], ויש אומרים לדבר מועט ירשו עם קדשך היורשים, או לזמן מועט והוא נכון:

למצער. על מעט זמן ירשו עם קדשך את המקדש ועתה הצרים אותנו הנה בוססו ורמסו את מקדשך:

למצער. למעט זמן כמו הלא מצער היא (בראשית י״ט:כ׳):

בוססו. ענין רמיסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס):