וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה יַד־יְהֹוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃ {ס}

וְתֶחֱזוּן וְיֶחְדֵי לִבְּכוֹן וּגְוִיַתְכוֹן כְּדִתְאִין יִזְהֲרוּן וְתִתְגְלֵי גְבוּרְתָּא דַייָ לְאוֹטָבָא לְעַבְדוֹהִי צַדִיקַיָא וְיֵתֵי לְוָט לְבַעֲלֵי דְבָבוֹהִי:

וראיתם ושש לבבכם [צ"ל לבכם]. רמז לנשמה כי היא המרכבת הראשונה:

[ועצמותיכם]. כי הם המוסדות:

וזעם. פועל, ולעולם הפ"א קמוץ והעי"ן פתוח, אם היה מלעיל הנו שם, ושניהם פתוחים:

וראיתם. כאשר תראו ירושלים בבניינה ישיש לבכם:

כדשא תפרחנה. יפרחו כעשב השדה ר״ל יתחזקו בבריאות ולפי שהדאגה והיגון מייבשים העצמות כמ״ש ורוח נכאה תייבש גרם (משלי י״ז:כ״ב) אמר בעת השמחה יתחזקו העצמות:

ונודעה יד ה׳. אז ידעו עבדיו כח גבורת ה׳:

וזעם. גם ידעו הזעם אשר זעם את אויביו:

כדשא. כעשב:

תפרחנה. מל׳ הפרחה וגדול:

וזעם. ענין כעס: