יְשַׁעְיָהוּ ס״ו · י״ד

וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה יַד־יְהֹוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְתֶחֱזוּן וְיֶחְדֵי לִבְּכוֹן וּגְוִיַתְכוֹן כְּדִתְאִין יִזְהֲרוּן וְתִתְגְלֵי גְבוּרְתָּא דַייָ לְאוֹטָבָא לְעַבְדוֹהִי צַדִיקַיָא וְיֵתֵי לְוָט לְבַעֲלֵי דְבָבוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וראיתם ושש לבבכם [צ"ל לבכם]. רמז לנשמה כי היא המרכבת הראשונה:

[ועצמותיכם]. כי הם המוסדות:

וזעם. פועל, ולעולם הפ"א קמוץ והעי"ן פתוח, אם היה מלעיל הנו שם, ושניהם פתוחים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

וראיתם. כאשר תראו ירושלים בבניינה ישיש לבכם:

כדשא תפרחנה. יפרחו כעשב השדה ר״ל יתחזקו בבריאות ולפי שהדאגה והיגון מייבשים העצמות כמ״ש ורוח נכאה תייבש גרם (משלי י״ז:כ״ב) אמר בעת השמחה יתחזקו העצמות:

ונודעה יד ה׳. אז ידעו עבדיו כח גבורת ה׳:

וזעם. גם ידעו הזעם אשר זעם את אויביו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כדשא. כעשב:

תפרחנה. מל׳ הפרחה וגדול:

וזעם. ענין כעס:

מקור: ספריא · נחלת הכלל