כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּאֵ֣שׁ יָב֔וֹא וְכַסּוּפָ֖ה מַרְכְּבֹתָ֑יו לְהָשִׁ֤יב בְּחֵמָה֙ אַפּ֔וֹ וְגַעֲרָת֖וֹ בְּלַהֲבֵי־אֵֽשׁ׃

אֲרֵי הָא יְיָ בְאֶשְׁתָּא מִתְגְלֵי וּכְעַלְעוּלִין רְתִיכוֹהִי לַאֲתָבָא בִּתְקוֹף רוּגְזֵיהּ וּמְזוֹפִיתֵיהּ בְּשַׁלְהוֹבִית אֶשְׁתָּא:

באש. [דרך משל] לחרות האף, והטעם הגזירות ההוות פתע פתאום:

וכסופה מרכבותיו. על דרך מלך:

להשיב בחמה. כאשר יש תשובת חרון דבק עם מ"ם הוא לשבח, ועם בי"ת לגנאי:

באש יבוא. לאבד בו את חיל גוג ומגוג:

וכסופה. כרוח סופה יבוא מרכבותיו ר״ל יבוא בחימה שפוכה:

להשיב בחמה אפו. להשיב לצריו גמול אף בחימה רבה:

וגערתו. הגערה אשר יגער עליהם תהיה בלהבות אש:

וכסופה. רוח סופה וסערה:

וגערתו. ענין צעקת נזיפה: