שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָר֑וֹ אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהֹוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֹֽשׁוּ׃

קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ צַדִיקַיָא דְמִשְׁתְּוָן לִקֳבֵיל פִּתְגָמֵי רְעוּתֵיהּ אָמְרִין אֲחֵיכוֹן סַנְאֵיכוֹן מֵרַחֲקֵיכוֹן בְּדִיל שְׁמִי יִסְגֵי יְקָרָא דַייָ וְנֶחֱזֵי בְחֶדְוַתְכוֹן וְאִינוּן יִבְהֲתוּן:

מנדיכם. מרחיקים אתכם, ומתבל ינידוהו (איוב י"ח י"ח), ויש אומרים שאתם חשובים מנודים בעיניהם:

וטעם אחיכם. שהוא יותר קשה:

יכבד יי. אמר רבי משה הכהן כי הוא מלשון כבדות, והטעם כי הוא כבד עליו לזכרו ולשמר חוקיו, וראייתו כי לא ימצא מלשון כבוד כי אם מבנין נפעל, כמו נכבדת (ישעיהו נ"ו ט"ו), והנה שכח יכבדו בניו (איוב י"ד כ "א) והעד יצערו [שם], והנה על פירושו הטעם ידוע, ותחס' מלת זמן, כאילו אמר עוד אביא זמן שנראה בשמחתכם והם יבושו, דברי המנדים, וכן פירוש הפסוק, אמרו אחיכם למען שמי יכבד השם מי יתן ויכבד השם מגזרת כבוד ונראה בשמחתכם ונבוש אנחנו, וזה הוא טעם והם יבושו, והטעם שיאמרו שהשם לא יוכל להראות כבודו, והנה יהיה זה הכתוב דבק עם הבא אחריו, והמפרשים אמרו שאיננו לשון המנדים, ואמרו כי הוא דבר השם, כדרך נעשה אדם (בראשית א' כ"ו) ואחיכם אמרו השם והנביא:

שמעו וכו׳. אתם הצדיקים החרדים אל דבר ה׳ לעשותם שמעו דבר ה׳:

אמרו וכו׳. פושעי ישראל:

אחיכם. השונאים אתכם המנדים להרחיק אתכם כמ״ש האומרים קרב אליך וכו׳ (לעיל סה) הנה הם אמרו למען שמי יכבד ה׳ ר״ל בעבור פירסום שמי בא כבוד לה׳ כי אנו קרובים אליו ומתכבד הוא עמנו:

ונראה. אבל לא כן הוא כדבריהם כי בעינינו נראה בשמחתכם והרשעים ההם יבושו על כי הלכו אחר ההבל:

החרדים. הממהרים:

מנדיכם. מל׳ הנדה והנעה: