צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי׃

נְבִיָא טַר סַהֲדוּתָא לָא תַסְהִיד בְּהוֹן אֲרֵי לָא מְקַבְּלִין חֲתוֹם וְטַמַר אוֹרַיְתָא לָא צָבָן דְיֵלְפוּן בָהּ:

צור. יש אומרים שהוא חסר נו"ן כמו שמור, והנכון שהוא כמו וצרת הכסף (דברים י"ד כ"ה) והנה כמו חתו', והטעם סתום אלה דברי הנבואה והם התעוד' והתורה:

בלמודי. שם התאר, וכמהו לשמוע כלימודי' (ישעיהו נ' ד') והנה הוא מתלמידי:

צור תעודה. אולם קשר התעודה וכפל במ״ש ואמר חתום התורה בלב התלמידים למען לא ישכחו אותה כי לולי זאת לא אהיה להם למקדש וארמון משגב:

צור. ענין קשירה כמו מי צרר מים בשמלה (משלי ל׳:ד׳):

תעודה. ענין התראה ע״ש שדרך להתרות בעדים לבל יכחיש והתורה נקראת כן על שהיא מלאת מהתראות ואזהרות:

חתום. ענין סגירה כמו הספר החתום (לקמן כט):

בלמדי. ר״ל בתלמידים וכן וכל בניך למודי ה׳ (לקמן נד):