וְחִכִּ֙יתִי֙ לַיהֹוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִי־לֽוֹ׃

אֲמַר נְבִיָא עַל דָא צַלֵיתִי קֳדָם יְיָ דַאֲמַר לְסַלְקָא שְׁכִנְתֵּיהּ מִדְבֵית יַעֲקֹב וּבְעֵיתִי מִן קֳדָמוֹהִי:

וחכיתי. אלה דברי הנביא שאמתין עד שהשם יתן לי רשות לגלות סודי:

וחכיתי לה׳. כהתימו לדבר דבר ה׳ אמר אקוה לה׳ שכן יהיה עם כי עתה הוא המסתיר פניו מבית יעקב הם עשרת השבטים לא יסתיר פניו מבית יהודה אם ישמרו התורה:

וקויתי לו. כפל הדבר במ״ש לחזוק הענין:

וחכיתי. ענין תקוה כמו אשרי כל חוכי לו (לקמן ל):