אֲרֵי לָא יִשְׁתַּלְהֵי כָּל דְיֵיתֵי לַאֲעָקָא לְהוֹן כְּעִידַן קֳדָמַי גְלוֹ עַם אֲרַע זְבוּלֻן וְעַם אֲרַע נַפְתָּלִי וּשְׁאַרְהוֹן מְלַךְ תַּקִיף יַגְלֵי עַל דְלָא אַדְכַּרוּ גְבוּרַת יַמָא וְנִסֵי יַרְדְנָא קְרַב כְּרַכֵּי עַמְמַיָא:
כי וגו'. כי, כמו אותה העיפה והחשיכ' לא תהיה לירושלם שהציק עליה האויב, ויש אומרים כי לא יוכל הצר לעוף אל ירושלם אשר הציק לה:
כעת הראשון וגו'. כי בפעם הראשונה שבא מלך אשור הקל ארץ זבולן ונפתלי, ובפעם האחרון [צ"ל האחרונה] הכביד לכלו' הגליל, ויתכן היות גוי' על ישראל כמו אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה' י"ד):
כי לא מועף. כי לא יהיה עייפות ותשות כח להעם אשר הועמד להיות לה למוצק ולהצר כי שלש פעמים יבא עליהם:
כעת הראשון. גלות האמצעית תהיה קלה כאותה של עת ראשון אשר הקל להגלות את ארץ זבולון וארץ נפתלי וכן בגלות האמצעית לא יגלה רק אותם שבעבר הירדן:
והאחרון הכביד. אבל גלות האחרון יכבד מהם כי הכל יגלו דרך הים. עכשיו מונה סדר גלותם ואמר בתחלה גלו היושבים דרך ימה של טבריה והיא ארץ נפתלי שנאמר בו ים ודרום ירשה (דברים ל״ג:כ״ג) וזה היה בימי פקח בן רמליהו כמ״ש במ״ב והוא בשנת ד׳ לאחז:
עבר הירדן. אח״ז גלו אותה שבעבר הירדן כמ״ש ויער וכו׳ ויגלם לראובני וכו׳ (דה״א ה) וזה היה בימי הושע בן אלה והיא בשנת י״ב לאחז כן משמע בס״ע:
גליל הגוים. אח״ז גלו כולם בסוף ימי הושע והיא בשנת ו׳ לחזקיה כמ״ש במ״ב, א״י בכללה נקראה גליל הגוים שהיתה גוללת אליה כל הגוים שהכל היו מתאוים לה ובאין לה לסחורה כענין שנאמר נחלת צבי צבאות גוים (ירמיה ג) וכ״ז חוזר למעלה שאמר לא תהיו נפתים אחר המסיתים לדרוש באובות כי בני עשרת השבטים דרשו באובות והגיע להם הרבה מהרעות:
מועף. מל׳ עיפות:
מוצק. מל׳ צוקה וצרה:
גליל. ענין סבוב:
