יְשַׁעְיָהוּ ט׳ · ג׳

כִּ֣י ׀ אֶת־עֹ֣ל סֻבֳּל֗וֹ וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמ֔וֹ שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בּ֑וֹ הַחִתֹּ֖תָ כְּי֥וֹם מִדְיָֽן׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי אַעְדֵיתָא יַת נִיר מָרְוָתִי וְיַת שׁוּלְטַן עַקְתֵיהּ שִׁלְטוֹן דַהֲוָת מְפַלַח בֵּיהּ אִיתְּבַר כְּיוֹם מִדְיָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי את עול סבלו. משקלי השמו' משתני':

מטה. מכה שכמו:

החתות. נפתח הה"א בעבור אות הגרון, כמו החלו' (דברים ג' כ"ד), ואין מלה זרה, ותי"ו החתות לנוכח השם, כמו הרבית הגוי:

כיום מדין. בימי גדעון (שופ' ז' וח'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי את עול סבלו. העול שהיה סובל חזקיהו ומי שהיה מטה שכמו להעמיס עליו משא כבד להעלות מס קשה ואת השבט שהיה נוגש ורודה בו והוא אשור וכפל הדבר במ״ש לתפארת המליצה:

החתות. העם הזה שברת בלילה אחת כמו עת מפלת מדין בימי גדעון כי גם המה נאבדו בלילה אחת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

סבלו. מל׳ סבל ומשא:

שבט. כן יקרא המושל כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳):

הנוגש. ענין לחץ ודחק:

החתות. ענין שברון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל