יִרְמְיָהוּ י״ד · ב׳

אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם עָלָֽתָה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אִתְאַבָּלוּ דְבֵית יְהוּדָה וְקִרְוֵיהוֹן חֲרוֹבָא אִתְחַפִיאוּ אֲפֵּיהוֹן אֶכְרוֹם אוּכְמִין כְּקִדְרָא אִתְרְטִישׁוּ לְאַרְעָא וְצִוְחַת יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם סְלֵיקַת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אבלה יהודה. עם יהודה תאבל:

ושעריה. שערי ערי יהודה נכרתו ונשמדו להתדמות לשחרות הארץ והוא ענין מליצה לומר שהיה צער בעולם על מניעת הגשמים:

וצוחת ירושלים. עם כי היא שרתי במדינות נחסר לחמה ומימה וצעקת אנשיה עלתה למעלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

אומללו. ענין כריתה כמו כי אומלל אני (תהילים ו׳:ג׳):

קדרו. ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):

וצוחת. מלשון צווחה וצעקה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אבלה יהודה כלל המדינה, וגם שעריה אומללו הם הערים הבצורות, וגם צוחת ירושלים עלתה שהיא עיר הממלכה שכבר נחרבו ע"י נבוכדנצר, וחוץ מזה נוסף צרת עצירת גשמים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל