וְלֹ֣א שָׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י (שומע) [שְׁמ֔וֹעַ] וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃

וְלָא קַבִּילוּ וְלָא אַרְכִינוּ יַת אוּדְנֵיהוֹן וְאַקְשִׁיאוּ יַת קְדַלְהוֹן בְּדִיל דְלָא לְמִשְׁמַע וּבְדִיל דְלָא לְקַבָּלָא אוּלְפָן:

ולא שמעו. אבל הם האבות לא שמעו למצותיו:

ויקשו את ערפם. הוא ענין מליצה כאלו נתקשה ערפם עד שלא יוכלו לחזור פניהם ולשמוע:

ולבלתי קחת מוסר. לא החזירו פניהם למען לא יקבלו מוסר ותוכחה מן הנביאים:

ויקשו. מלשון קשה:

ערפם. הוא אחורי הפנים:

ולא שמעו אבותיכם לא קבלו דברי, וגם לא הטו אזנם כלל לשמוע ויקשו לבלתי שמוע מצד הערת השכל, ולבלתי קחת מוסר מצד הערת יראת העונש: