וְיָצָ֙אתָ֙ אֶל־גֵּ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֕ר פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר (החרסות) [הַחַרְסִ֑ית] וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

יוצר חרש. כלומר של יוצר שהוא של חרש:

וְתִפּוֹק לְחֵילַת בַּר הִנוֹם דִקְדָם תְרַע קִלְקַלְתָּא וְתִתְנַבֵּי תַמָן יַת פִּתְגָמָא דֶאֱמַלֵיל עִמָךְ:

אשר פתח. אשר מול פתח:

שער החרסית. הוא שער האשפות הנזכר בנחמיה ששם זורקים חרסים הנשברים:

אשר אדבר אליך. הוא האמור במקרא שלאחריו:

גיא בן הנם. כן שם המקום:

אל גיא בן הנום ששם שרפו את בניהם לאש (כנ"ל ז' ל"א), אשר פתח שער החרסית שער המזרח, כי עבודת המולך היה מיוחדת לשמש כנודע, וקראו את השער שער השמש: