לָ֤מָּה זֶּה֙ מֵרֶ֣חֶם יָצָ֔אתִי לִרְא֥וֹת עָמָ֖ל וְיָג֑וֹן וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃ {פ}

לְמָה דְנָן מִבִּטְנָא נְפָקֵית לְמֶחְזֵי עָמָל וּדְוָן וְסָפוּ בְּבַהֲתָא יוֹמָי:

למה זה מרחם יצאתי. ר״ל למה יצאתי מעצמי כדרך הנולד חי:

לראות עמל ויגון. התולדה הזאת היתה לרעתי לראות עמל ויגון והנה ימי כלים בבושת כי כל הימים מביישים אותי הקמים עלי:

עמל. ענין יגיעה:

ויכלו. מל׳ כליון:

למה זה, זה מסיים ירמיה, א"כ אם כבר נחתו בי חצי רוע המערכה מעת נוצרתי בבטן, למה יצאתי מרחם, להיות מעותד אל המון התלאות: