אֲשֶׁ֥ר לֹא־מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עוֹלָֽם׃

לְוֵי דְלָא אֲמִיר עֲלֵי דְמֵיתֵית מִמְעִין וַהֲוָת לִי פּוֹן אִמִי קִבְרִי וַהֲוֵית כִּדְלָא הֲוֵית:

אשר לא מותתני מרחם. ר״ל לזה אני מקלל יום הלידה והמבשר כי למה מי שבידו להמית לא המית אותי עודי ברחם והיה לי אם כן אמי לקבר לפי שעה ורחמה היה לי הריון עד עולם עד המיתה:

מרחם. הוא מקום הולד:

הרת. מל׳ הריון: