וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃

וְאֶתְּנִינָךְ בְיַד דְבָעָן לְמִקְטְלָךְ וּבְיַד דְאַתְּ דָחֵיל מִן קָדָמֵיהוֹן וּבְיַד נְבוּכַדְרֶצַר מַלְכָּא דְבָבֶל וּבִידָא דְכַשְׂדָאֵי:

ונתתיך ביד וכו׳. כפל הדבר פעמים רבות במ״ש להגדיל הענין ולהפחידו:

יגור. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):

ונתתיך ביד מבקשי נפשך, כי כפי הנראה היה כת ביהודה שרצו בצדקיהו ועי"כ הגלהו נבוכדנצר למלאת שאלת הכת הזאת והם היו מבקשי נפשו והוא היה יגור מפניהם, ויאמר כי יתנהו ביד היהודים שחלקו על מלכותו וביד נבוכדנצר והכשדים: