וַהֲקִמֹתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם רֹעִ֖ים וְרָע֑וּם וְלֹא־יִֽירְא֨וּ ע֧וֹד וְלֹא־יֵחַ֛תּוּ וְלֹ֥א יִפָּקֵ֖דוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

וַאֲקֵים עֲלֵיהוֹן פַּרְנָסִין וִיפַרְנְסוּנוּן וְלָא יִדַחֲלוּן עוֹד וְלָא יִתַּבְּרוּן וְלָא יְזוּעוּן אֲמַר יְיָ:

והקימותי. אני אקים להם רועים כשרים והם ירעו אותם להנהיגם בדרך הישר:

ולא ייראו. ולכן לא ייראו עוד מן העכו״ם ולא ישברו ולא יהיו נחסרים:

יחתו. ענין שבר ופחד:

יפקוד. ענין חסרון כמו אשה רעותה לא פקדו (שם לד):

והקימותי עליהם רועים בבית שני, שלא היו מלכים רק רועים, ולא ייראו עוד וגם לא יחתו שחתת קטן מיראה, ולא יפקדו שלא יחסר מנינם: