לַנְּבִאִ֞ים נִשְׁבַּ֧ר לִבִּ֣י בְקִרְבִּ֗י רָֽחֲפוּ֙ כׇּל־עַצְמוֹתַ֔י הָיִ֙יתִי֙ כְּאִ֣ישׁ שִׁכּ֔וֹר וּכְגֶ֖בֶר עֲבָ֣רוֹ יָ֑יִן מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י דִּבְרֵ֥י קׇדְשֽׁוֹ׃

מִן קָדָם נְבִיֵי שַׁקְרָא אִתְּבַר לִבִּי בִּמְעֵי זָעוּ כָּל גַרְמֵי הֲוֵיתִי כִּגְבַר רָוֵי וּכְגַבְרָא דְמִשְׁתַּטֵי מִן קֳדָם חַמְרֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ וּמִן קֳדָם פִּתְגָמֵי קוּדְשֵׁיהּ:

לנביאים. בעבור נביאי השקר נשבר לבי בקרבי וכל עצמותי נעים ונדים ואני מבולבל בצער כאיש שכור וכגבר אשר היין עבר עליו להתחזק ממנו ולבלבל מוחו:

מפני ה׳. ר״ל כל הצער הזה הוא עלי מפני ה׳ שהיה מחולל על ידי הנביאים האלה ומפני דברי קדשו שהמה מחוללים על פיהם:

לנביאים. הלמ״ד הוא במקום בעבור כמו פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳):

רחפו. ענין תנועה ותנודה כמו על גוזליו ירחף (דברים ל״ב:י״א):

לנביאים, ר"ל נבואה זאת נבא על נביאי השקר, שאחר שנבא על הרועים ינבא על הנביאים ששניהם התעו את הצאן, נשבר לבי בקרבי מפני הפורענות שאני רואה, וגם עצמותי נתפרדו מקשורם, מרוב החרדה הייתי כאיש שכור בעת הנבואה כאילו שתה יין החמה, ואחר הנבואה הייתי כגבר עברו יין שעבר בגופו יין כבר, שהוא מבולבל גם אח"ז, ומפרש הייתי כשכור מפני ה' בעת שראה את ה' ושמע נבואתו, והייתי כגבר עברו יין מפני דברי קדשו, מפני הדבור ששמעתי כבר: