ק֚וֹל צַעֲקַ֣ת הָרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד יְהֹוָ֖ה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃

קַל צִוְחַת מַלְכַיָא וִילְלַת תַּקִיפֵי עַמָא אֲרֵי אַבֵּז יְיָ יַת עַמְהוֹן:

קול צעקת. ר״ל הנה נשמע קול צעקת וכו׳:

כי שודד ה׳. ר״ל מה׳ באה השדידה בגזירה:

מרעיתם. מקום שהרועים רעו את הצאן והוא למשל על ירושלים:

ויללת. מל׳ יללה:

שודד. ענין עושק וגזל:

מרעיתם. מל׳ מרעה:

קול, והרועים והשרים ישאגו בקול שה' שודד את מרעיתם שיכירו כולם שהוא עונש השגחיי מה':