הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָח֥וֹ יְהֹוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃

נְבִיָא דְיִתְנַבֵּא לִשְׁלָמָא בְּמֵיתֵי פִתְגַם נְבִיָא יִתְיְדַע נְבִיָא דְשַׁלְחֵיהּ יְיָ בִּקְשׁוֹט:

הנביא. ר״ל הנה הנביא אשר סתר דבריהם וניבאו לשלום כמוך היום:

בבוא דבר הנביא. בעת בוא דבר הנביא המתנבא לשלום אז היה נודע הנביא ההוא אשר שלחו ה׳ באמת אבל לא האמינו לו מיד על כי ניבא לטובה וכן אין מקום להאמין לך יותר ממני:

השאלות: יפלא למה הכה השמונים איש שהלכו לדרכם ומה חטאו, ולמה עשה עצמו כבוכה, ולמה החיה האנשים שאמרו שי"ל מטמונים, והלא הוא היה דעתו לצאת מן הארץ, ומה ז"ש אשר הכה ישמעאל ביד גדליה וכי גדליה הרגם הלא ישמעאל הרגם כמו שהתפלאו חז"ל ע"ז:

הנביא אשר ינבא לשלום, ר"ל אם תראה שנביא ינבא לפעמים נבואה טובה, זה הוא רק על התכלית כדי שבבא דבר הנביא יודע הנביא, הוא לצורך הנביא עצמו להחזיק אותו לנביא אמת שיודע כי שלחו ה' באמת, ר"ל וא"כ אתה שבאת לבשר בשורה טובה, אם שלחך ה' לזאת ע"כ הוא כדי שבבוא הבשורה תודע לנביא אמת וא"כ צריך אתה להמתין עד שיהיה כדבריך כי אז יודע שאתה נביא, ועתה עדיין אין נבואתך מוחזקת: