לֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרוֹן֙ אַף־יְהֹוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָֽהּ׃

לָא יְתוּב תְּקוֹף רוּגְזָא דַייָ עַד דְיַעֲבַד וְעַד דִיקַיֵם מַחְשְׁבַת רְעוּתֵיהּ בְּסוֹף יוֹמַיָא תִּסְתַּכְּלוּן בָּהּ:

לא ישוב וכו׳. לא ישיב מהם חרון אפו עד יעשה ויקיים מחשבות לבו:

באחרית הימים. רצה לומר אם יתמהמה הנה בסוף הימים כשתתקיים תתבוננו בה שלא שב ה׳ מחרון אפו עם כי נתארך הזמן:

מזימות. מחשבות כמו על בבל מזמתו (לקמן נא):

באחרית. בסוף:

תתבוננו. מל׳ בינה: