כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה ק֥וֹל חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֽוֹם׃

אֲרֵי כִּדְנַן אֲמַר יְיָ קַל זְוָעָה שְׁמַעְנָא דַחֲלָא וְלֵית שְׁלָם:

כי כה. אשר כה אמר ה׳ הנה שמענו קול חרדה והיא בעת בוא גוג ומגוג:

פחד ואין שלום. כפל הדבר במ״ש לגודל הפחד שיהיה אז:

קול חרדה שמענו, בעת מפלת בבל חרדו ישראל מאד, וגם אח"כ פחדו פחד מחרב אויב, כי לא היה שלום בארץ אז: