וְכׇל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים ׀ וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכׇֽל־[הַשְּׁדֵמוֹת֩] (השרמות) עַד־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֤עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה לֹא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם׃ {פ}

וְכָל מֵישְׁרָא אֲתַר דִנְפָלוּ תַמָן פִּגְרֵי מַשִׁרְיַת אַתּוּרָאָה וְכָל אֲרִיתָא עַד נַחְלָא דְקִידְרוֹן עַד זָוִית תְּרַע בֵּית רֵיסָא דְמַלְכָּא מַדִינְחָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ לָא יִתְעַקֵר וְלָא יִתְפַּגֵר עוֹד לַעֲלָם:

וכל העמק הפגרים. גם יסבב העמק שנפלו שם פגרי מחנה סנחריב:

והדשן. מקום שפך הדשן שהיה מחוץ לעיר:

וכל השדמות. מקום השדות:

עד נחל קדרון. העומד מהעבר מזה:

עד וכו׳. עד זוית שער אשר הסוסים באים בו העומד מהעבר מזה ברוחב ההוספה כלפי המזרח:

קדש לה׳. כל הרוחב והאורך הזה יהיה קדש לה׳ קדוש בקדושת העיר:

לא ינתש. מאז והלאה לא יעקר ולא יהרס עד עולם כי לא יכבשה עוד האויב:

הפגרים. ההרוגים:

והדשן. אפר המזבח:

השדמות. מלשון שדה וכן שדמות חשבון (ישעיה טז):

קדרון. כן שם הנחל:

ינתש. ענין עקירה:

יהרס. מלשון הריסה וקלקול: