ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּי־ט֤וֹב יְהֹוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס}

קַל בִּיעַ וְקַל חֶדְוָה קַל חַתְנִין וְקַל כַּלָן קַל דְאָמְרִין אוֹדוּ קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת אֲרֵי טַב יְיָ אֲרֵי לְעַלְמָא טִיבוּתֵיהּ מַעֲלֵי תוֹדְתָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ אֲרֵי אָתֵיב יַת גָלוּת אַרְעָא כִּדְבְקַדְמֵתָא אֲמַר יְיָ:

קול ששון. מוסב על המקרא שלפניו לומר עוד ישמע במקום הזה קול ששון וכו׳:

קול חתן. קול שמחת חתן:

כי לעולם חסדו. כי עד עולם יעשה חסד:

מביאים. והמה יהיו מביאים קרבן תודה בבית ה׳ הבא על הנס:

כי אשיב. אל ארצם אשיב את שבותם להיות בטובה כמאז:

(יא-יב) קול ששון ע"י הזווגים שיעשו, קול אומרים הודו על הנסים שיעשה להם, ונגד מ"ש חרב הוא מאין אדם אמר שישמע קול ששון וכו', ונגד מ"ש חרב הוא מאין בהמה אמר שיהיה נוה רועים: