וַיָּ֩קׇם֩ יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֜ה וַעֲשֶׂ֥רֶת הָאֲנָשִׁ֣ים ׀ אֲשֶׁר־הָי֣וּ אִתּ֗וֹ וַ֠יַּכּ֠וּ אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֧ם בֶּן־שָׁפָ֛ן בַּחֶ֖רֶב וַיָּ֣מֶת אֹת֑וֹ אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃

וְקָם יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה וְעַסְרָא גַבְרִין דַהֲווֹ עִמֵיהּ וּמְחוֹ יַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן בְּחַרְבָּא וּקְטַל יָתֵיהּ דְמָנֵי מַלְכָּא דְבָבֶל בְּאַרְעָא:

ויכו. כולם הכהו וישמעאל לבדו המיתו:

אשר הפקיד. כמו על אשר הפקיד ר״ל הסבה היה על שהפקידו בארץ ונתקנא בו: