וְאֵ֣ת כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר־הָי֨וּ אִתּ֤וֹ אֶת־גְּדַלְיָ֙הוּ֙ בַּמִּצְפָּ֔ה וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר נִמְצְאוּ־שָׁ֑ם אֵ֚ת אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הִכָּ֖ה יִשְׁמָעֵֽאל׃

וְיַת כָּל יְהוּדָאֵי דַהֲווֹ עִמֵיהּ עִם גְדַלְיָה בְּמִצְפְּיָא וְיַת כַּסְדָאֵי דְאִשְׁתְּכָחוּ תַמָן יַת גַבְרֵי עָבְדִי קְרָבָא קְטַל יִשְׁמָעֵאל:

את אנשי המלחמה. כי יתר העם לקח בשבי כמ״ש בענין:

ואת כל היהודים אשר היו אתו, ר"ל היהודים שהיו שם לצורך גדליה בעלי מלחמתו, ועז"א את גדליה, כי היהודים שגרו שם לא הרג, ואת הכשדים אשר נמצאו שם הרג כולם, ומפרש את בעלי המלחמה הכה, והכשדים היו כולם בעלי המלחמה, לכן אמר אשר נמצאו שם, ומהיהודים הרג רק בעלי המלחמה ויתר העם החיה: