אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכוֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃

טַקִיסוּ סוּסְוָתָא וְיִסְקוּן פָּרָשַׁיָא וְיִתְעַתְּדוּן בְּקוּלְסַיָא צַחְצָחוּ מוּרְנְיָתָא לְבִישׁוּ סִרְיָנַיָא:

אסרו. קשרו הסוסים ברכב ועלו הפרשים על הסוסים והתיצבו במערכה בכובעים:

מרקו. צחצחו הרמחים מן החלודה למען היות להם ברק ולבשו הסריונות להגן ממכת חרב וחנית:

אסרו. ענין קשירה:

הפרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:

בכובעים. כעין כובע עשוי מנחושת להגן על הראש וכן וכובע נחושת על ראשו (ש״א וז):

מרקו. ענין לטוש וזכוך כמו ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א):

הרמחים. כעין חנית:

הסריונית. הוא כעין מלבוש עשוי מברזל להגן ממכת חרב וחנית כמו ושריון קשקשים (ש״א יז):