מַדּ֣וּעַ רָאִ֗יתִי הֵ֣מָּה חַתִּים֮ נְסֹגִ֣ים אָחוֹר֒ וְגִבּוֹרֵיהֶ֣ם יֻכַּ֔תּוּ וּמָנ֥וֹס נָ֖סוּ וְלֹ֣א הִפְנ֑וּ מָג֥וֹר מִסָּבִ֖יב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

מַה דֵין חֲזֵיתִי אִינוּן תְבִירִין מִסְתַּחֲרִין לַאֲחוֹרָא וְגִבָּרֵיהוֹן תְּבִירִין וּמֶעֱרַק עַרְקִין וְלָא מִתְפְּנָן לְמֵיקָם מִן קֳדָם דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא דְמִתְכַּנְשִׁין עֲלֵיכוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר אֲמַר יְיָ:

מדוע. למה ראיתי שהמה מתפחדים וחוזרים לאחור לברוח מן המלחמה:

וגבוריהם. אף הגבורים שבהם המה כתותים ונסים מן הכשדים ולא פנו אליהם להלחם בם:

מגור מסביב. פחד אחזתם מסביב, ר״ל את כולם אחז הפחד איש לא נעדר:

חתים. ענין אימה ופחד כמו ואל תחת (יהושע א):

נסוגים אחור. ענין החזרה לאחור כמו ונסוג מאחר אלהינו (ישעיהו נ״ט:י״ג):

יכתו. מלשון כתיתה ושבירה:

ומנוס נסו. ענין בריחה:

הפנו. מלשון הפנה:

מגור. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):

מדוע ראיתי המה חתים שי"ל מורך לב, ויותר מזה כי נסוגים אחור, כמראה המורך בפועל, ויותר מזה שגם גבוריהם יוכתו באמת, ונסו וגם לא הפנו לראות אם יש רודף מרוב הפחד, מדוע היה זה?, משיב יען מגור מסביב נאום ה' ה' הביא עליהם מגור ופחד: