כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃

אֲרֵי כָּל סְעַר רֵישׁ נְתַר וְכָל דְקַן גִלוּחַ עַל כָּל סִיעַן מִתְהַמְמִין וְעַל חַרְצִין סָק:

קרחה. כי ימרטו שערות ראשה וישאר קרח:

גרועה. יתלשו השערות ונחסר מהם:

גדודות. שריטות בבשר מחמת צער ואבל:

שק. כיסוי שק וגם הוא ענין צער ואבל:

קרחה. ענין מריטת השער:

גרועה. מלשון גרעון וחסרון:

גדודות. ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז):

(לז-לח) כי כל ראש קרחה, וכו' על גגות מספד וכו' וכן ישעיה (י"ד ב' ג') כלה מספד כי שברתי את מואב, הם סופדים על ששברתיו כמו ששוברים את הכלי אשר אין חפץ בו ואינו ראוי עוד לתשמיש, ששוברים אותו שלא ע"מ לתקן: