וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב׃ {ס}

וַאֲתֵיב גָלוּת מוֹאָב בְּסוֹף יוֹמַיָא אֲמַר יְיָ עַד הָכָא לְמֶעְבַּד פּוּרְעֲנוּת דִין מִן מוֹאָב:

ושבתי. אשיב בני השבי ממואב:

באחרית הימים. ר״ל אחר זמן רב:

עד הנה. ר״ל עד הנה נאמר משפט פורעניות של מואב:

ושבתי. מלשון השבה:

שבות. מלשון שבי הגולה:

באחרית. בסוף:

עד הנה משפט מואב, ר"ל כי בנבואת בני עמון נמצא ג"כ חורבן עי וחשבון ערי מואב, רק שם ספר זה לענין משפט בני עמון, כמו שגם ביחזקאל ספר מפלת מואב בעת מפלת בני עמון, אבל עד הנה הוא משפט מואב שבא על מואב ביחוד, בשבילו בעצמו לא בשביל אחרים: