לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃

הבנים אין לישראל. בי"ת רפה וה"א חטף פתח שהוא ל' תמיהה:

לִבְנֵי עַמוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הַבְּנִין לֵית לְיִשְׂרָאֵל אִם יָרֵית לֵית לֵיהּ מָא דֵין אַחְסִין מַלְכְּהוֹן יַת אֲרַע גָד וְעַמֵיהּ בְקִרְווֹהִי יָתֵיב:

לבני עמון. ר״ל על בני עמון אמר כה אמר ה׳ וכו׳:

הבנים וכו׳. וכי אין לישראל בנים לרשת ארצם:

אם יורש וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

מדוע ירש מלכם וכו׳. כי כשגלו בני גד ובני ראובן על ידי מלך אשור באו בני עמון וישבו בנחלת גד ולכן אמר מדוע ירש מלכם העכו״ם שלהם את גד:

ועמו. עמו של מלכם מדוע ישב בערי גד:

מלכם. כך שם הגלולים של בני עמון כמ״ש ואחרי מלכם שקץ עמונים (מ״א י״א):

לבני עמון, נחלת גד היתה בגבול בני עמון (יהושע י"ג כ"ה), ולכן נתישבו בערי גד, ועז"א וכי בנים אין לישראל, אם אין להם בנים או היורש אין לו שאר יורשים, ומדוע ירש מלכם את גד: