וְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־עֵ֠ילָ֠ם לִפְנֵ֨י אֹיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י ׀ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם ׀ רָעָ֛ה אֶת־חֲר֥וֹן אַפִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃

וְאֶתְּבַר יַת עֵילָם קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּקְדָם דְבָעָן לְמִקְטַלְהוֹן וְאַיְתֵי עֲלֵיהוֹן בִּישָׁא יַת תְּקוֹף רוּגְזִי אֲמַר יְיָ וֶאֱגָרֵי בַתְרֵיהוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָא עַד דֶאֱשֵׁיצֵי יַתְהוֹן:

והחתתי. אשבור את עילם:

ושלחתי. אל המקומות אשר ינוסו שמה:

והחתתי. ענין שבר כמו חתתה קשתותם (לקמן נ״א):