הַעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִ֚ם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ {ס}

הַעַל אִלֵין לָא אַסְעַר לְאַיְתָאָה עֲלֵיהוֹן בִּישָׁא אֲמַר יְיָ אִם מִן עַמָא דִכְדֵין עוֹבָדוֹהִי לָא אִתְפְּרַע מִנְהוֹן כִּרְעוּתִי:

העל אלה. וכי על מעשיהם כאלה לא אשגיח להפרע מהם בתמיה:

אשר כזה. אשר עושה כדבר הזה:

העל אלה, בקאפיטל זה חשב ג' עבירות החמורות, ע"א גלוי עריות ושפיכות דמים, תחלה חשב ג"ע איש אל אשת רעהו יצהלו ואמר העל אלה לא אפקוד כמו שפרשתי שם, ואח"כ חשב ע"א כחשו בה' וכו' וענשם הנני מביא עליהם גוי ממרחק וכו', ופה חשב ש"ד, וע"כ אמר שמה ושערורה נהיתה בארץ שע"י שפיכת דמים וגזל נהיה שמה וע"י הנאוף וע"א נהיה שערורה וגיעול, ואין תקוה שישובו למוטב על ידי התוכחה של הנביאים, כי הנביאים נבאו בשקר, וגם לא בחזקה ע"י הכהנים הרודים בחזקה לענוש עוברי עבירה, כי הכהנים ירדו רק על ידיהם כפי דבר הנביאים, עד שלא ירדום אל התורה והעבודה רק אל השקר, וגם אין תקוה שהעם בעצמם יתנו לב לשוב, כי עמי אהבו כן, וא"כ מה תעשו לאחריתה עת יהיה האחרית של השמה הזאת שתהיה הארץ שממה לגמרי מפני רוע מעלליכם: